גרסאות שונות לתאונה אחת 

הירש ארפד, מנהל מחלקת הצביעה אצל חברת ימקו, החליט לתקן מיכל חומצה דולף שעמד על בסיס מתכת בגובה של כשניים וחצי מטרים מעל פני הקרקע.

לצורך התיקון, ביקש ארפד מנהג מלגזה להכניס את שיני המלגזה בין המכל למשטח עליו עמד, בעוד ארפד מגביה בעזרת לום את המכל מעל המשטח.

לפתע התערער שיווי משקלו של ארפד. הוא נפל על הקרקע, נפגע על ידי גוש מתכת ושבר את עצם העקב.

המלגזה הייתה מבוטחת בחברת הביטוח הסנה. לאחר קריסתה של הסנה, נכנסה מכוח החוק קרנית, הקרן הסטטוטורית לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, בנעליה.

בין קרנית לבין ארפד התעוררה מחלוקת בשאלה אם התאונה מהווה "תאונת דרכים", כהגדרתה בחוק הפיצויים.
המחלוקת הגיעה להכרעת השופטת טובה שטרסברג-כהן, בבית המשפט העליון.

קרנית הצביעה על הבדלים משמעותיים בין תיאורי התאונה שמסר ארפד בכתב התביעה, בטופס התביעה שהופנה למוסד לביטוח לאומי, בהודעה שמסר לחוקר מטעם חברת הביטוח, בחקירתו הראשית ובחקירתו הנגדית בבית המשפט. למעשה, רק בחקירתו הנגדית בבית המשפט, העלה ארפד את דבר מעורבות המלגזה בתאונה, בעוד שמהתיאורים הקודמים נעדרה מעורבותה.

קרנית המשיכה וטענה כי אין מקום לקבל את הסבריו של ארפד לגרסאות השונות שמסר, ואין להשתית ממצאים על עדותו היחידה של ארפד שלא היה לה כל סיוע, וללא הנמקה, בניגוד לסעיף 54 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971.

בדחותה את טענות קרנית, הפנתה השופטת את תשומת לב קרנית לכך שבא כוח חברת הסנה הודיע במהלך אחד מקדמי המשפט שהתקיים בבית המשפט המחוזי כי מרשתו הסנה "מכירה בתאונה כאירוע שחל עליו החוק". מהודעה זו אין קרנית, שבאה בנעלי הסנה, רשאית לסגת.

אשר לגרסאות השונות, הרי שבית המשפט המחוזי היה ער להן. אלא שבית המשפט המחוזי קיבל את הסברו של ארפד לפיו חשש שמא יבולע לעמיתו לעבודה, נהג המלגזה. לכן, כפי שהסביר ארפד, הושמטה חלקה של המלגזה מגרסאותיו הראשונות. בית המשפט המחוזי, בקבלו הסבר זה, קבע כי את הגרסאות הראשונות נתן ארפד בזמן שהיה מוסכם על כל הצדדים כי התאונה היא תאונת דרכים כמשמעה בחוק הפיצויים. בית המשפט המחוזי המשיך וקבע כי בנסיבות אלה אין לשלול את מהימנותו של ארפד.

מסקנתו זו בדבר מהימנותו של ארפד, היא בתחום שיקול דעתו של בית המשפט המחוזי. אין מקום להתערב בה, קבעה השופטת שטרסברג-כהן.

גם את טענתה של קרנית המושתתת על הוראת סעיף 54 לפקודת הראיות דחתה השופטת שטרסברג-כהן.

בענין זה קבעה השופטת כי בית המשפט המחוזי בחן את פרטי גרסאותיו של ארפד ושקל את הסבריו. כמו כן שיווה לנגד עיניו את העובדה שמלכתחילה הסכימה הסנה לכך שבתאונת דרכים מדובר. עוד מצא בית המשפט המחוזי חיזוק לעדותו של ארפז בעדות עובד אחר שנכח במקום בעת אירוע התאונה. בכך, אליבא דהשופטת שטרסברג-כהן, יצא בית המשפט המחוזי את ידי חובת ההנמקה שבסעיף 54 לפקודה.

לאור זאת, דחתה השופטת שטרסברג-כהן את ערעורה של קרנית. לתוצאה זו הצטרפו השופטים יעקב טירקל ויצחק אנגלרד.

מסמך 188